גיסין אריה

בן חיה ואבשלום (בן אריה גיסין, ממייסדי ראשון לציון), נולד ביום י"ט באדר תרפ"ו (5.3.1926) בראשון לציון. סיים בית-ספר עממי, למד מכונאות ומסגרות ועבד במקצועו. משנתו ה14- היה חבר ב"הגנה", מטובי החברים ב"מכבי הצעיר" וב"מכבי", מוכן בכל עת לבוא לעזרת חבריו (שכינוהו "ארקה הלבן"). היה ספורטאי מצטיין: בעל תארי אליפות בטניס ובטניס שולחן; היה מטובי הכדורגלנים בראשון לציון ואחר-כך בתל-אביב והשתתף בנבחרת "מכבי א"י" בהופעותיה בקפריסין. כן היה ממנגני תזמורת "מכבי" ראשון לציון. שנתיים שירת כנוטר בעירו.

כשפרצה מלחמת-העצמאות היה יכול לפטור את עצמו מן הגיוס בגלל מחלה, אך יותר מכל מחלה הציקה לו המחשבה שחבריו יילכו להילחם והוא יישב בבית. הוא התעלם ממחלתו והעלימה מאחרים והצטרף לחטיבת "גבעתי", שלחמה בדרום. הוא השתתף בכיבוש סרפנד (צריפין) וביתר פעולות החטיבה בעמידה בפני הפולש המצרי ובהדיפתו. לקראת חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תוכנן מבצע "אנ-פאר" במגמה לפרוץ את הדרך לנגב. אולם המצרים הפרו את ההפוגה והקדימו ותקפו בליל 8-7 ביולי 1948, תפסו מספר משלטים ושיבשו תוכנית זו. במסגרת המבצע תקפו כוחותינו בלילה הבא, ליל 9-8 ביולי, וכוחות "גבעתי" כבשו את משלט עיבדיס, צפונית-מזרחית לנגבה. בימים הבאים ערכו המצרים התקפות כבדות חוזרות ונשנות על המשלט, ולוחמי "גבעתי", בהגנה עיקשת, הדפו התקפות אלה. בקרבות אלה נפל אריה, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.