ואלו שמותיהם:
אברוצקי ערן אגמון עדי
אינגל עמנואל אלפר יפתח
אלרן (ליזרוביץ) אברהם
אסולין חבצלת
אפטיקר שלמה ארבל יחיאל
אשל רונן בליצקי אלכסיי
בן-בסט ארנה בקר מנחם
ברזילי אביב גיסין אריה
גר חוה גרנות דן
דוצ'ימינר אליעזר-ישראל דורפן יואב
הוברמן מרדכי וידברג פנחס
ויזל אריאל וינברג ישראלה
זינגר אפריים חביב אמנון
לאונר דן לביא אורית
מלל חיים מנדיל שמעון
מנדלבאום תמר סולומון צפניה
סופרין נטע סימן טוב גלעד
סלומון משה סרג'יו אהרונוביץ
פלג ורד פלדקליין אברהם
פנחס דניאל צליל שלמה
קדמון נעמה רדעי מרדכי
רוזנברג אמיר רוזנטל גד-אלכסנדר
רוטנברג דוד רוטריו ישראל
רטנובסקי גדעון שגב קרלו
שחם ויינראוב יורם שימן יעקב
שרון עודד ששון אדמון
לוטם קורדובר-אולמן
 

שגב קרלו

בן כליפי ופנינה. נולד ביום ז' בכסלו תרצ"ח (11.11.1937) בטריפולי אשר בלוב. קרלו עלה לארץ בשנת 1950 וחייו בארץ החלו במעברה בתנאים קשים. אך מצב זה לא פגם בהישגיו במשך השנים. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר היסודי "רמז" אשר בשיכון המזרח בראשון-לציון למד בגימנסיה הריאלית שם. הוא הצטיין במקצועות הריאליים אשר אהב במיוחד. מחברותיו היו מופת לכל בסידור החומר שנרשם בהן - וכך הביע את אהבתו למקצועות. הוא שאף ללמוד הנדסה בטכניון, אלא שלא הגיע לידי כך. היה מתון בהליכותיו, שקט מטבעו ובת- צחוק ריחפה על שפתיו תמיד. גויס לצה"ל באוגוסט 1957 ואחרי הטירונות יצא לקורס-קצינים בו היה אהוד על חבריו ומפקדיו כאחד בשל נכונותו לעזור לחברים ורצינותו לעבודה. תכונה נוספת לאלו היתה הקלות אשר בה קיבל כל קושי ובעייה. סיים את קורס-הקצינים כחניך מצטיין. איש לוחם היה ותמיד בחר בדרך הקשה ומשהחליט להישאר בצבא-הקבע שירת ביחידת-שדה. למעשה עבר את כל שלבי-הפיקוד באותה יחידת-שדה עד שהגיע לדרגת רב-סרן. במלחמת ששת הימים נלחם, וביום הששי לקרבות, הוא ב' בסיון תשכ"ז (10.6.1967), נפל ליד המיתלה שבסיני ליד מצודת פרקר בעלותו על מוקש. הניח אשה ובת. אשתו היתה בהריון ובן נולד לה כששה חדשים אחרי נפול אביו. הובא לקבורה בבית- הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי והועבר לאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.