ואלו שמותיהם:
אברוצקי ערן אגמון עדי
אינגל עמנואל אלפר יפתח
אלרן (ליזרוביץ) אברהם
אסולין חבצלת
אפטיקר שלמה ארבל יחיאל
אשל רונן בליצקי אלכסיי
בן-בסט ארנה בקר מנחם
ברזילי אביב גיסין אריה
גר חוה גרנות דן
דוצ'ימינר אליעזר-ישראל דורפן יואב
הוברמן מרדכי וידברג פנחס
ויזל אריאל וינברג ישראלה
זינגר אפריים חביב אמנון
לאונר דן לביא אורית
מלל חיים מנדיל שמעון
מנדלבאום תמר סולומון צפניה
סופרין נטע סימן טוב גלעד
סלומון משה סרג'יו אהרונוביץ
פלג ורד פלדקליין אברהם
פנחס דניאל צליל שלמה
קדמון נעמה רדעי מרדכי
רוזנברג אמיר רוזנטל גד-אלכסנדר
רוטנברג דוד רוטריו ישראל
רטנובסקי גדעון שגב קרלו
שחם ויינראוב יורם שימן יעקב
שרון עודד ששון אדמון
לוטם קורדובר-אולמן
 

זינגר אפריים

בן חיה ונח, נולד ביום י"ט באב תש"ך (12.8.1960) ברמלה. כיתות א'-ה' סיים בבית-הספר היסודי "אחווה" ברמלה. את המשך לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר "ידלין" בראשון לציון וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הריאלית שבעיר במגמת פיסיקה. אפרים שכונה אפרי, חונך לאהבת הארץ ולאהבת הבריות, להתנדבות, לזקיפות קומה עם דרך ארץ. מגיל צעיר התבלט בתכונות של אחריות אישית, עצמאות, התמדה, יסודיות, ושאיפה להישגים גבוהים. אך התכונה הבולטת ביותר באופיו הייתה הענווה והיא סוככה עליו מזחיחות דעת וגבהות לב.

אפרי מצא זמן לכל. ללימודים, לכדורסל שכה אהב, וכמובן לטיולים. את מרבית חופשותיו מהצבא היה מבלה בחיק הטבע, מטפס על הארבל, יורד אל מפל יהודיה, תר את מדבר יהודה ומבלה על חופי הכינרת וים-סוף.

באוקטובר 1978 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-ההנדסה. הוא עבר קורס נהגי נגמ"ש, קורס מ"כים וקורס מש"קי חיל-הנדסה. באוגוסט 1979 הועלה לדרגת סמל ונשלח לקורס קציני אג"ם. ביוני 1980 הועלה לדרגת סג"ם והוצב כמדריך יחידת טירונים.

אפרי אהב מאוד את חניכיו הטירונים ושאף לתת להם דוגמה אישית ולעצבם על פי דרכו.

ביום ו' בחשוון תשמ"א (15.10.1980) תירגל יחידת טירונים בהיתקלות. בעת התרגיל נפגע מהתפוצצות רימון. הוא הובא במצב אנוש לבית-החולים ולאחר מאבק של שש שעות על חייו מת מפצעיו. בן 20 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן.

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "אפרים שימש בעת האימון כמפקד מחלקת טירונים וביצע הצגת תכלית במסלול חוליה. הטירונים שאותם אימן ראו בו דוגמה להתפתחותם לעתיד, שאבו ממנו כוח, עידוד ורצון עז להמשיך באימונים למרות הקשיים. ביחידה השתתף אפרים בכל הארועים, כאשר בכל אחד מהם תרם את חלקו ואף השפיע על מהלכים ותכניות. מותו גרם לתדהמה, ויצר חלל ריק שיהיה קשה למלא בעתיד. אין ספק שרק הטובים מגיעים לשמש כמפקדים ביחידתנו ואמנם אפרים היה כזה. חיילי היחידה והמפקדים מביעים את צערם העמוק על מותו של בנכם ומוקירים את זכרו. סגן אפרים ישמש דוגמה ומופת למפקדים בעתיד".