לביא אורית

בת יצחק ורחל. נולדה ביום כ' בתמוז תש"ט (17.6.1949) בקיבוץ מעין ברוך. היא למדה בבית הספר היסודי אשר במושב בית חנן שבדרום ולאחר שסיימה את לימודיה בו למדה בבית ספר תיכון אשר בראשון לציון. היתה חברה בתנועת הנוער של מושבי עובדים. באוגוסט 1967 גויסה לצה"ל והוצבה לחיל הים. אורית היתה חביבה מאד על כל חיילי היחידה על מסירותה לתפקידה, על נועם הליכותיה, על צניעותה - ועל חינניותה. אך היא לא הספיקה אף לגמור את שירות החובה שלה, כי מצאה את מותה ביום י"ח באב תשכ"ח (12.8.1968) בכביש הראשי בין נתניה לתל אביב ליד יקום - ומפני האבל הכבד שירד על היחידה בהיוודע האסון בוטלו האירועים החגיגיים שעמדו להיערך סמוך לאסון. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות בבית חנן. מפקד יחידתה במכתב תנחומים להוריה של אורית, בשמו ובשם קציני היחידה וחייליה, כתב בין השאר: "אין בכוחנו להאמין שאורית לביא, החיילת שכה שמחה לשרת ביחידה, אשר בצניעותה ובבישנותה היתה דוגמה לחברותיה, איננה עוד אתנו". במלאת שנתיים למותה הוסר הלוט מעל פינת זכרון, בנווה אבן, בחצר בית הספר שבבית חנן. הוריה הוציאו חוברת לזכרה ביום השנה למותה.