ואלו שמותיהם:
אברוצקי ערן אגמון עדי
אינגל עמנואל אלפר יפתח
אלרן (ליזרוביץ) אברהם
אסולין חבצלת
אפטיקר שלמה ארבל יחיאל
אשל רונן בליצקי אלכסיי
בן-בסט ארנה בקר מנחם
ברזילי אביב גיסין אריה
גר חוה גרנות דן
דוצ'ימינר אליעזר-ישראל דורפן יואב
הוברמן מרדכי וידברג פנחס
ויזל אריאל וינברג ישראלה
זינגר אפריים חביב אמנון
לאונר דן לביא אורית
מלל חיים מנדיל שמעון
מנדלבאום תמר סולומון צפניה
סופרין נטע סימן טוב גלעד
סלומון משה סרג'יו אהרונוביץ
פלג ורד פלדקליין אברהם
פנחס דניאל צליל שלמה
קדמון נעמה רדעי מרדכי
רוזנברג אמיר רוזנטל גד-אלכסנדר
רוטנברג דוד רוטריו ישראל
רטנובסקי גדעון שגב קרלו
שחם ויינראוב יורם שימן יעקב
שרון עודד ששון אדמון
לוטם קורדובר-אולמן
 

אלפר יפתח

בן מרים ויקותיאל, נולד ביום ל' בניסן תשי"ט (8.5.1959) בראשון לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם ידלין, והשלים את לימודיו בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. בצעירותו השתייך יפתח ל"נוער העובד והלומד".

באוגוסט 1977 התגייס יפתח לצה"ל ושירת בחיל-ההנדסה. אחרי אימוני טירונות, הוא עבר קורס מש"קי הנדסה וקורס מ"כים ובמרס 1978 עלה לדרגת רב"ט. בפברואר 1979 השלים יפתח קורס-קצינים והועלה לדרגת סג"ם. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא קצין אחראי, בעל גישה רצינית לעבודה, נוקשה במידה מסוימת, בעל סיכוי לקידום". במאי 1979 הוא הוצב לתפקיד מדריך אמצעי פריצה בחיל ההנדסה.

ביום ט"ו בחשוון תש"ם (5.11.1979) כשעסק עם חניכיו באימוני ניווט, התהפכה המכונית שנסע בה ויפתח, שישב ליד הנהג נהרג. בן 20 היה במותו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות צעירים ממנו. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים להורים: "יפתח שירת ביחידה כחניך וכמפקד יותר משנה. במשך תקופה זו הוא הפגין תכונות הראויות לציון כאדם וכמפקד. הוא הצטיין בקורסים השונים ובלטה הצטיינותו בפיקוד. לאחרונה תוכננה הצבתו כסגן מפקד פלוגה".

יפתח הועלה לדרגת סגן אחרי מותו.